ניקוי המוח כפשוטו. כשאנחנו כותבים מחשבה אנחנו נותנים להן ממשות.  אפשר להתייחס למחשבות כאל שליחים שבאים להעביר לנו מסר. הכתיבה משחררת את האנרגיה של השליח ומאפשרת לו להתפוגג.

תרגל אי היאחזות (non attachment). בטבעי שלנו אנחנו מחברים נקודות ומנסים לבנות סיפור הגיוני גם כשאין סיפור ויש נקודות אקראיות. בהנחייה של תמלול המחשבות אנחנו "נותנים" אישור לאקראיות ומתרגלים לקלוט בלי להגיב, לחשב בלי לחבר את הנקודות בדומה לישיבה יציבה למדיטציה כשיש חוויות חיצוניות ואנחנו לא מגיבים. אחת התוצאות העקיפות שמתפתחת עם תרגול ממושך היא הקטנת השיפוטיות.

מגדיל את הכנות הפנימית: הדף הפרטי שלי מהווה מרחב שמותר להגיד אמת בלי מסכות. ככול שמתרגלים יותר זמן מתחזק הביטחון במרחב הכתיבה גדל והמבקר הפנימי קטן ושני אלה מגדילים את הכנות הפנימית.

בונה מיומנות להרגעת מחשבות טורדניות. כתיבה איטית בצורה משמעותית ממחשבות. תמלול המחשבות כמוהו כמדיטציה מול אוביקט. אנחנו עסוקים בתמלול הכתיבה ובכך מאטים את קצב המחשבה. יש בזה משהו מרגיע ומרסן את מחשבות אובססיביות.

משחרר תקיעות: כתיבה חופשית מזיזה אנרגיה ומביאה רעיונות/פתרונות שלא מגיעים בכוח.

תקשורת מזדמנת עם התת מודע. הנחייה של כתיבה רציפה ללא עצירה היא הנחייה פשוטה שמאפשרת האחזות במילוי ההוראה. מידי פעם הראש מתרוקן ומילוי ההנחייה של כתיבה ללא הפסקה מאלץ או מאפשר לדברים לעלות מהתת מודע כדי לממש את ההנחייה. אפשר לדמיין זאת כמאבק בין שומר הסף של התודעה לבין השומר שממלא אחר הוראת הכתיבה. כששומר הסף נכנע עולות פליטות מחשבה והן עשויות להוות חומר מהותי להבנה, שיחרור וריפוי.

בניית הרגל . הרגלים מוטמעים קל יותר לבצע. הגוף רגיל לעשות וההתנגדויות לעשותן קטנות. לכולנו עליות וירודות ותקופות שבא לנו לכסות את עצמנו ולא לקום מהמיטה. כשיש הרגל מושרש הוא עוזר להתגבר על הקושי, לקום ולעשות.