בשנת 1987 קמה תנועה "הקשבה לקולות" (Hearing Voices Movement) שדוגלת בלכבד את הקולות שבראש, להקשיב להם בסקרנות במקום לדכא ולהשתיק אותם בתרופות. יש שגורסים שהקולות בראש הם הדרך של הנפש לאוורר את הטראומות ולהרפא. כמו בהתייחסות לחום הגוף בזמן מחלה כך רצוי שתפקידה של הרפואה לבדל בין קולות הרסניים שיגרמו לנו לעשות מעשה מזיק לבין קולות שבודקים את האופציה להתמודד עם הטראומה ובודקים, דרך הדיבור בראש, את יכולת ההתמודדות האפשרית שלנו. רצוי שהליווי המקצועי ימנע מעשה קיצוני כמו קפיצה מהגג כי הקולות אמרו שאנחנו יכולים לעוף ורצוי לאפשר לקולות לשחזר את איך הייתי תוך כדי האירוע הטראומטי ולאט לאט לקבל את עצמי בדיוק כמו שהייתי ולהחלים.