פיתוח יציבות ביני לבין עצמי
מדיטציה שקטה זה המרחב הקלאסי לתרגל יציבות. השבוע לפני תחילת כל תרגול נשים כוונה ליציבות, בלי תנועתיות. נשים לב לרצון לגרד, לחוסר הנוחות הפיזית או לטלפון שפתאום מצלצל. נשים לב ונתן להם להיות שם בלי להניד עפעף. בסוף המדיטציה נכיר בהצלחה של חוסר התגובתיות ונהיה בחמלה לרגעים שכן הגבנו.

פיתוח יציבות מול האחר
נשים כוונה בתחילת כל יום להתבונן במעשים שלנו כמו שהם בלי שיפוטיות ונתחיל במודעות לתגובתיות שלנו:
מתי אני נדרך?
מתי אני מתכווץ?
מתי אני ממהר לענות?
מתי אני מרגיש שאני חייב להגיב עכשיו?
כל פעם שאני מצליח לשים לב לתגובה אני מוקיר תודה לעצמי על ההצלחה בהתבוננות הפנימית ללא קשר לאופן התגובה.
השלב הבא להבין שאנחנו חסרי אונים במצבים מסוימים ולכן נכין תגובה אוטומטית. נשנן מראש מספר משפטי תגובה פשוטים, שמאפשרים לנו להרוויח זמן. לדוגמא:
“מעניין, אני צריך לחשוב על זה.”
“אני צריך רגע הפסקה.”
“אתן תשובה מאוחר יותר.”
“לא בטוח שהבנתי, אתה מוכן לחזור על זה שוב?”
“אני רגע צריך לנשום לפני שאני עונה.”
את המשפטים האלה מתרגלים כחלק מתרגול הבוקר ובכל רגע כשאנחנו עם עצמנו, כדי שברגע האמת הם יהיו זמינים לנו באופן טבעי. בהתחלה זו תהיה תגובה אוטומטית חדשה, שנועדה להחליף את האוטומט הישן.
עם הזמן, כשנרגיש יותר מחוברים לעצמנו, יותר בנוחות עם הרגשות שעולים, נוכל לוותר גם עליה ואז התגובה כבר לא תבוא מתוך לחץ אלא מתוך יציבות,נוכחות ובחירה.