עד לפני העידן המודרני, חיי הקהילה היו עניין קיומי. להשיג מזון, להתגונן מפני חיות, בני אדם אחרים ומזג האוויר. בני אדם   נדרשו לחבור יחד ולאגד כוחות. העידן המודרני עודד את האינדיוידואליזם וגרם להתרופפות הקהילות למיניהן ויש שיגידו למשברים חברתיים משמעותיים בעת החדשה. 

בשנים האחרונות הלבדות פוגעת בהמון אנשים, התמכרויות ובריחה מהמציאות הן חלק מדרכי ההתמודדות. תקופת הקורונה הכניסה מושג חדש "ריחוק חברתי" שבעיני הוא ההיפך הגמור ממה שדרוש לחברה בריאה גם כשהיא מתמודדת עם אירוע שיש שיגדירו אותו כמו מגיפה. 

פעם חיי קהילה היו עניין קיומי וכנראה שזה נכון גם להיום.