מאז שהקמתי את האשראם בכרמל מגיעים לאשראם מלא אנשים. חלקם מתוך סקרנות אינטלקטואלית להבין מה הסיפור של המקום ולמה אחרי שש שנים של חיים בחייק הטבע בחרתי להקים את האשראם בכרמל, חלקם לחוות את המסעות, הטיפולים וההתנסויות שיש למקום להציע וחלק לא קטן באים לטבילת אצבע מהוססת באוקיינוס החיים, שהאשראם בכרמל הוא עוד חוף מבטחים שמאפשר בדיקה אם בטוח לעשות את הצעד הראשון בעולם הרוח.
דרך המפגשים אני נזכר בצמתים שאני עברתי בהם וכמה התקדמתי בעשרים שנה האחרונות. נזכר בקושי העצום שחוויתי בצעידת הצעד הראשון שהיה בסך הכל להסכים לשבת למדיטציה שקטה, להקשיב להסברים על אנרגיה שלא תאמו את המודל המדעי שהורגלתי אליו בשמונה שנות הטכניון ובהמשך להשתתף בשיעור קונדוליני יוגה מתוך התייחסות ליוגה כחוכמת חיים ודרך של ריפוי ולא כעוד סוג של ספורט.
אתמול הגיע לאשראם אורח. איש עם עיניים טובות וחיוך שמשרה נועם. כשהתחיל לדבר, נחשפתי לכמות הידע העצומה שהוא מכיל. עם הסקרנות וההתפעלות עלתה בי גם תחושת בושה וכיווץ.
"הוא יודע כל כך הרבה אז מה זה אומר עלי….?
נהניתי מאוד מהמפגש איתו. נהניתי ללמוד מושגים חדשים, נהיניתי מחילופי הדברים וההתלהבות שגילינו שנינו בשיחה ובעיקר התרגשתי מעצמי. נזכרתי איך פעם הבושה והכיווץ היו נשארים איתי לאורך זמן.
ככול שהתקדמתי במסע האישי שלי גדלה הנכונות והאומץ לקבל את עצמי, את מי שאני. אומץ שמאפשר לי לחוות את הכיווץ או הבושה כשהם מגיעים והם ממשיכים להגיע, ואת היכולת לשחרר אותה ולהתקדם. להנות מהמפגש במקום להיות מנוהל ממנו.
אחת ההגדרות שלי לדרך רוחנית היא:
"קיצור זמן הבושה והכיווץ".
אם פעם אחרי מפגש שכזה הייתי מסתובב עם תחושת חוסר ערך לאורך ימים רבים, לפני שנים בודדות עוד הייתי מסתובב עם תחושה רעה כמה ימים, היום אני חווה חוסר נוחות שמשתחררת אחרי דקות בודדות. מתרגש מההתקדמות שלי ביחס לעצמי!
מסוקרן האם יגיע יום שהכיווץ לא יגיע בכלל.
אולי זאת הארה? ארועים קרובים באשראם | אשראם בכרמל - המקום (ashram.center)
