כל בני האדם טועים, מי יותר ומי פחות ולכן סליחה אמורה להיות חלק טבעי בהתנהלות האנושית שלנו. קבלה של היותנו אנושיים ובכל זאת סליחה היא לא תמיד קלה. כנפגעים, יש בנו את הרצון להוכיח את האחר על הטעויות שעשה. חשוב לנו להבהיר את עצמנו, לדרוש הכרה בפגיעה שחווינו, לדרוש צדק ואם אפשר תיקון. לא פעם יעלה בנו רגש נקם.
ומה עם לסלוח?
אנשים טובים יכולים למעוד, אנשים שפגעו יכולים לשנות כיוון ולאמץ התנהגות מיטיבה, אנשים שפגעו יכולים לקחת אחריות ולנסות לתקן את דרכם ויש את האנשים שנפגענו מהם בלי שהם פגעו, אנשים שפעלו מחוסר מודעות או חוסר יכולת וגרמו לנו לנזקים משמעותיים. כל אלה ועוד ראויים לסליחה.
את הסליחה סליחה לומדים מאנשים שסלחו לנו. כולנו מעדנו ופגענו במתכוון או שלא ומידי פעם סלחו לנו. התנגשנו במכונית שלפננו ואחרי שהחלפנו פרטים הנפגע זרק מילה טובה ואמר שזה יכול לקרות לכולנו. גנבנו את התור ובמקום קללה עסיסית שמענו "מבין אותך - אני נהגתי כך בפעם הקודמת כשמיהרתי", כעסנו על בת זוג בגלל יום קשה בעבודה והיא קבלה אותנו בחיבוק והבנה.
שמירת כעס ואשמה וחשבון פתוח משפיעים על ההתנהלות היומיומית שלנו. קשיחות, סגירות, מרמור,התגוננות, חשדנות ועוד הם התנהגויות שבאות מחוסר קבלה והעדר סליחה. ההתנהגויות האלה בסופו של יום פוגעות בעיקר בנו. החזקת הפגיעה וחוסר סליחה דורשים המון אנרגיה שיכולה להיות מופנית למקומות אחרים ומיטיבים. האחזות בפגיעה הופכת אותנו להיות הפוגעים העיקריים בעצמנו.
אני בא מעולם המחשבים וגם שם יש משמעות ל-"סליחה". כמו שכולנו יודעים, חלוקת מספר באפס היא לא חוקית. חלוקה באפס בתוך תוכנת מחשב גורמת לתקלה וכדי למנוע אותה אפשר לבדוק לפני כל חישוב האם מחלקים באפס. כאשר מבצעים חישוב אחד בודקים פעם אחת. כאשר מחשבים מיליון חישובים בודקים מיליון פעמים וזה הרבה משאבים לבזבז על בדיקות.
יש דרך "סלחנית" יותר בעולם התיכנות - עוטפים את החישוב ברשת בטחון שנקראת try/catch. הרשת לא בודקת דבר. היא יודעת לטפלת בטעויות. במקום לבדוק מיליון פעם, השיטה ה"סלחנית" לא תבדוק אף פעם. כאשר תתגלה השגיאה היא תשלח לרשת ביטחון ושם היא תטופל בנפרד. חסכון עצום של משאבים.
לשמור על עצמנו מהפגיעות של האחרים זאת עבודה קשה. לדעת לסלוח ולהמשיך הלאה זו חוכמה.
מעולם המחשבים עברתי לעולם הרוח ושמעתי שהבודהה מדבר על שני חצים של פגיעה. החץ הראשון הוא בלתי נמנע. מקורו מבחוץ. יתכן שהוא נעשה בכוונה או בטעות זה לא מונע את הפגיעה הראשונה.
החץ השני הוא הפגיעה שלי בעצמי - שמירת הכעס היא חלק מאותו חץ שני.
לסלוח מאפשר לשחרר ולרפא את הפגיעה של החץ השני.
כיפור הוא עוד הזדמנות לסלוח.
נסלח לאחרים כדי ללמד אותם איך לסלוח ולהפוך את העולם למקום טוב יותר.
נסלח לאחרים כדי להכניס לתודעתנו את האפשרות שיסלחו לנו על טעויות שאנחנו עושים.
נסלח לעצמנו ולאחרים כדי לשחרר אנרגיות ומשאבים למקומות בונים ומיטיבים.
נסלח לעצמנו כי זה אנושי לטעות ואנחנו בני אדם.
ועד שנסלח ונשתחרר בקלות ובמהירות, בואו נסלח לעצמנו על כך שאנחנו מתקשים לסלוח.
שנה טובה וגמר חתימה טובה.
אורי מהאשראם בכרמל
www.ashram.center