מהות השפה לתקשר ולקשר בין בני אדם כדי לאפשר את חיינו המשותפים ולאפשר התפתחות מיטיבה של חיינו."מילים" הם מראה מקום שמנסה להצביע לעבר מהות מוגדרת וחד ערכית, חלקן יהיו מובנות לכולנו, למשל המילה "עגבניה" שנאמרת בשיחה עם הירקן וחלקן יעברו דרך סיפור שלם בתוכנו שמעוות וממסך את מהות המילים הנאמרות. עבורי "ירושלים" מעלה אוסף חוויות ילדות, מפגש תרבויות, צפירה של שבת, קדושה, משפחה ועוד. בשביל מישהו אחר זה יכול להיות סיפור אחר לגמרי.
עבור אנשים שונים אותה מילה יכולה לעורר חוויה שונה. אם הכוונה במילה לתקשר בין אנשים, כשהיא עוברת דרך סיפור פנימי היא יכולה להשיג את ההיפך הגמור וליצור הפרדה.
בעבר המילה "רוחניות" הרתיעה אותי (האמת שגם היום מסיבות שונות לחלוטין). המפגש הראשוני שלי עם העולם הרוחני קרה לפני למעלה מ- 15. מפגש לא נוח ואף מאיים. הייתי אז בזוגיות עם מורה ליוגה שהזמינה אותי מידי פעם לתרגל איתה מדיטציה. לקח לי שנתיים כדי להסכים לנסות. בעקבות התהליכים שעברתי אחרי פרידתנו, מצאתי עצמי במפגש יעוץ עם מי שתהיה מורתי הראשונה ליוגה - יעל פירון.
יעל הציע לי לתרגל קונדליני יוגה ותגובתי היתה דחייה מוחלטת.
"לתרגל יוגה זה כמו לשקר לעצמי - אמצא פתרון אחר".
היום "רוחניות" עבורי היא הזמנה לתהליך מיטיב, במרחב שאינו חומר ומשפיע גם על הנפש, החומר והנשמה.
ההגדרה שלי לרוחניות היא:
עבודה שמאפשרת לי להיות יותר "אני" עד לשלב שאין אני.
לפגוש את עצמי, להמשיך לעטות מסכות ולשחק משחק כדי להגן על עצמי
ויחד עם זאת לברר אילו מסכות אני עוטה ואיזה משחק אני משחק.
לבדוק איך כל זה משרת אותי ומה אני צריך לעשות כדי להרגיש מוגן
ולהרשות לעצמי להתהלך בעולם פשוט כמו שאני.
מה אומרת לכם המילה "רוחניות" / "מסע רוחני"?
האם עולה בכם תמונה של ילדי הפרחים או אנשים מודטים? אילו רגשות היא מציפה בכם, אם בכלל? (מוזמנים לכתוב בתגובות)
הקליקו לקבלת עדכונים ופעילויות